הרב אשר טולדנו ז"ל

הרב אשר טולדנו לצד המוהרא"ש

הרב אשר טולדנו עד להגעתו ליבנאל

הרב אשר טולדנו ז"ל היה אחד האנשים המעניינים בכל סיפור העלילה. לפני שהגיע לקהילת ברסלב אשר ביבנאל, היה אשר טולדנו איש צבא. הוא השתחרר מהשירות הצבאי בחיל האוויר בדרגת רב סרן, אחרי שנות שירות רבות. כקצין בחיל האוויר הוא צבר ניסיון מנהלתי עצום, שסייע לו למלא את התפקידים שהוטלו עליו בקהילה על הצד הטוב ביותר. לפני שהגיע לקהילה אשר ביבנאל, התגורר הרב אשר טולדנו באשדוד.

מאז שהגיע הרב אשר טולדנו ליבנאל, הוא עמד תמיד לימין המוהרא"ש והיה לעוזר נאמן שלו. בחודש אלול ה'תשנ"א הוא פתח יחד עם אשתו את תלמוד התורה הראשון של חסידי ברסלב ביבנאל. תלמוד התורה היה ממוקם בתוך ביתו והיה המקום היחיד באותה העת שילדים למדו בו. 

עד כאן מעט פרטים על הרב אשר טולדנו. מכאן אנו חוזרים למאורעות ביבנאל.

תלונות הדדיות, הכפשות ואדם אחד שקיפח את חייו

בפוסט הקודם עסקנו בצוואתו של האדמו"ר וברצונו להוריש את רכושו אשר בארץ ישראל לשני נכדיו האהובים, בניו של הרב משה שיק. אף שהאדמו"ר ואשתו הרבנית הביעו את רצונם באופן שאיננו משתמע לשתי פנים, עדיין נעשו ניסיונות לשנות את המצב ולהעביר את כל הרכוש של הצדיק מיבנאל לרשות עמותת "ישמח צדיק". הניסיונות הללו הסתיימו בכישלון. מכאן גולשים הדברים במהירות לכיוונים מצערים מאד.

אשר טולדנו מגיש תלונה כנגד הרב משה שיק

 

אשר טולדנו, בעבר איש אמונו של האדמו"ר, נסע בעיצומו של המאבק לטבריה, שם הגיש תלונה במשטרה כנגד הרב משה שיק ונגד איש אמונו, אברהם טובול. התלונה הייתה על כך שהרב משה ואברהם טובול איימו כביכול על חייו. האיש הזה עשה יד אחת עם יחיאל זילבר, למנוע מהרב משה שיק להנהיג את הקהילה. וזאת בכל אמצעי ובכל דרך אפשרית. המשטרה חקרה את אברהם טובול. כשהגיע הרב משה עצמו, נחקר גם הוא בחשד לאיומים. אברהם טובול הורחק מיבנאל למספר ימים.  מהרב משה ומאיש אמונו טובול ומבקשים, לפיכך, להרחיק אותם מיבנאל ומקהילת ברסלב בפרט. חשוב להדגיש, כי מפאת המתיחות ועל מנת למנוע התפתחויות שליליות, נמנע  הרה משה שיק מהגיע ליבנאל במלואת שלושים למות אביו האדמו"ר.

יומיים לפני יום השלושים לפטירת האדמו"ר הגיע ליבנאל הרב נחמן שיק, בנו הגדול של האדמו"ר. הוא השתכן בביתו של הרב, לאחר שפרץ את המנעולים. זאת כיון שכמה ימים לפני כן נטל אשר טולדנו, שכעת היה איש אמונו של יחיאל זילבר, את המפתח מאחד המנקים במקום. אל הרב נחמן נלווה אברהם טובול. מייד לכשנודע הדבר הוזעקה משטרה למקום ונדרשה לסלק את הרב נחמן ואת טובול מהבית. הדרישה הייתה שגם הרב משה שיק יעזוב, אבל הוא כלל  לא היה במקום. יחיאל זילבר ואשר טולדנו הראו לשוטרים הסכם שכירות בין הרבנים לעמותת "ישמח צדיק". כיון שכך, העמותה היא המחזיקה בבית ולפיכך אין לרב נחמן, לאברהם טובול או למשה שיק כל זכות לגור שמה. השוטרים במקום לא השתכנעו מהטיעונים. הם פזרו את המתקהלים ודרשו מכל המעורבים להופיע למחרת בבית המשפט. 

למחרות  בוקר היתה התדיינות בין עורך הדין של האדנים זילבר וטולדנו מחד גיסא, לבין עורך הדין ששכר הרב משה שיק במהירות בבוקר המחרת מאידך. במהלך ההתדיינות הזאת, הובהר לשני הצדדים כי לא ניתן להגיש תצהירים להרחקה במעמד צד אחד בלבד הן הצד הדורש הרחקה והן הצד האמור להיות מורחק, חייבים להיות נוכחים בדיון ולהיות מסוגלים לשטח את הנימוקים שלהם בעד ונגד ההרחקה. בסיכומו של עניין לא הוגש כל תצהיר. ייתכן שזילבר וטולדנו חששו מחקירה נגדית וייתכן שהייתה סיבה אחרת. כך או כך, מעולם לא נערך דיון בנושא. עם זאת, במטרה למנוע התחממות מיותרת, נמנע כאמור הרב משה שיק מלהגיע ליום השלושים למות אביו האדמו"ר זצ"ל.

הגשת צוואת האדמו"ר לרשם הצוואות

במהלך האירועים מגיש הרב משה שיק, בנו של המוהרא"ש את צוואת אביו לרשם הצוואות. זאת במטרה לקבל צו קיום צוואה, בהתאם לחוק. במקביל, נשכר עורך דין מטעם עמותת ישמח צדיק, בועז קראוס שמו. עורך הדין הזה הגיש את המכתב שכתב המוהרא"ש על ערש דווי, משל היה צוואה המצווה להוריש את הנכסים של חברת "אש בלב קודש" לעמותת "ישמח צדיק". בפעם הראשונה שהוגש, נדחה המכתב על ידי רשם הצוואות בתל אביב. אבל הוא הוגש שוב, הפעם לרשם הצוואות בנצרת. החל מרגע שהוגש המכתב נפתחה מסכת של התנגדויות והתנגדויות הדדיות מטעם עורכי דינו של הרב משה שיק מצד אחד, לבין עורכי הדין של העמותה מצד שני. אלה שטחו את טענותיהם כנגד הצוואה של אלה. אבל לב העניין הוא, שהמכתב שהיה בידי העמותה לא היה חתום והיה ספק רב אם ניתן בכלל לראות בו צוואה. עצם העובדה שנעשה ניסיון להחתים את הרבנית על מסמכים כאמור לעיל, ייתכן והיא מעידה על כך שגם יחיאל זילבר ידע שהמכתב איננו מספיק על מנת להשיג תוצאות טובות מבחינתו.

אירועי יולי שנת 2015

חודש יולי שנת 2015 היה רצוף באירועים דרמטיים ומצערים:

הרבנית נפטרה: בתחילת חודש יולי נפטרה הרבנית והובאה לקבורה לצד בעלה המנוח.

קבורת הרבנית: סידורי הקבורה וכל מה שקשור בעניין נוהל על ידי הרב משה שיק. כל עניין הקבורה נוהל על ידי אנשים מטעמו, בלא שום הפרעה.

שינוי ביחס הקהילה לרב משה: במהלך ימי השבעה מגיעים מספר גורמים בקהילה לנחם את הרב על מות אימו. ייתכן ולעת הזאת הלכה והשתרשה ההבנה שהרב משה איננו הצד הבעייתי בפרשה וכי כל האירועים כנגדו בטעות יסודם. העובדה שהרב משה החזיק בצוואה חוקית, הגבירה עוד יותר את התובנה ששינוי חייב להתרחש.

מינוי מנהל עיזבון: השופט המטפל בפרשה החליט למנות מנהל עיזבון זמני, עד להכרעה. מנהל העיזבון נטל אחריות גם על העמותה, על פי החלטת השופט. הממונה על העיזבון היה עורך דין חיפאי שלא הייתה לו נגיעה לעניין.

מוגשת חוות דעת במחלוקת על הצוואה: על פי בקשת השופט ניתנה חוות דעת של היועץ המשפטי של רשם הצוואות. היועץ הזה קבע כי הצוואה שבידי משה שיק קבילה, בעוד המכתב שבידי יחיאל זילבר ואנשיו הוא לכל הפחות בעייתי. על מנת שהוא יוכר כצוואה צריכים להתקיים כל כך הרבה תנאים, עד שהסיכויים שאכן כך יקרה הם קלושים.

הרב טולדנו מבקש להידבר עם הרב משה שיק: מסתבר שהרב טולדנו הבין כי יש צורך לדבר. ביום שישי פנה מי מטעמו לרב משה שיק ודיבר איתו כמה שעות על פתרונות אפשריים למצב. השיחה התנהלה יפה ונראה היה שהרב משה אכן נוטה לסגור את העניין וליישר את ההדורים. הוסכם שהרב טולדנו, שהיה בחופשה, יעודכן בפרטי השיחה ביום ראשון.

במהלך שבועיים אלו של תחילת חודש יולי, אירעו מספר התפתחויות דרמטיות בהנהלת עמותת ישמח צדיק. ככל הנראה הכאיבו ההתפתחויות האלה לרב אשר טולדנו באופן מיוחד. עד כדי כך הגיעו הדברים, שהרב אשר טולדנו גם שיתף מספר אנשים מצומצם בכאבו. התפתחויות אלו עוד יפורטו בפוסט נפרד העוסק בעמותת ישמח צדיק ובגלגולים שעברה

הרב אשר טולדנו נמצא במצב אנוש בביתו: ביום ראשון של אמצע חודש יולי 2015 נמצא אשר טולדנו במצב אנוש בביתו, כשאזיקון כרוך לצווארו. הוא גסס יומיים בבית החולים ונפטר. בניסיון למנוע את נתיחת הגופה המשפחה סיפקה ראיות העשויות קרב את מציאת הפתרון הנכון לפרשה. בסיכומו של עניין, העלתה חקירת המשטרה שמדובר בהתאבדות. לפיכך לא בוצעה נתיחה שלאחר המוות ואושר לקבור אותו בלא נתיחה.

מסע שמועות כנגד משה שיק ואברהם טובול: לאחר מותו של טולדנו פרשה לה כנפיים שמועה כאילו הרב משה שיק ואיש אמונו אברהם טובול, הם האחראים למותו של טולדנו. למרות שהמשטרה החליטה לסגור את התיק, עדיין הופצו מאי שם שמועות כי מתנהלת חקירה בחשש לרצח. כל מי שנחשד בתמיכה ברב משה שיק הוחרם ונודה. אפילו רכבו של אברהם טרייסמן, גבאי בית הכנסת של הקהילה במשך שלושים שנה, איש ישר דרך ואהוב על כולם, הושחת. 

בהמשך למסע השמועות וההכפשות, הרב משה שיק, אברהם טובול והרב אברהם טרייסמן, מגישים תביעת דיבה: תביעת הדיבה הוגשה כנגד ארבעה אנשים שלכאורה היו אחראים על הפצת השמועות בקרב חברי הקהילה. סכום התביעה – מיליון וחמש מאות אלף שקלים. 

כל הפעולות של יחיאל זילבר הסתיימו לבסוף בהצלחה מוגבלת. נותרו ברשותו שטחי אדמה שהוא קנה, אבל הניסיונות שלו להשתלט על מבנים ושטחים בקרבת הקבר של האדמו"ר לא צלחו. נושא הצוואה נחתם ככל הנראה, ולא לטובתו של האדון זילבר. קהילת החסידים ביבנאל עדיין לא הגיעה לשקט ולאחדות. לפני שאכן כך יקרה, חייב לקום לקהילת חסידי ברסלב ביבנאל מנהיג בעל שיעור קומה שיסחף אחריו את הקהילה ושיהיה לו האומץ לעשות מהלכים משמעותיים להרגעת הרווחות מחד, ולהעלאת הקהילה על מסלול בריא של התפתחות חברתית וכלכלית. אין לדעת מתי יתרחש הדבר ואילו תלאות נועדו לקהילה לפני שיימצא לה המנהיג המתאים.