מאז ייסודה, היתה קהילת חסידי ברסלב ביבנאל, בהנהגתו
של הרב אליעזר שלמה שיק (מוהרא"ש) הוא הצדיק מיבנאל, בתהליך מתמיד של התפתחות
וגידול. כחלק מתהליך הגידול הזה, החלו מנהיגי הקהילה ובראשם המוהרא"ש עצמו,
לבנות ולפתח את מבני הקהילה המרכזיים, שישמשו אותה בעתיד. האדמו"ר עצמו קנה
שטח גדול והחל לבנות עליו. בתחילה היה זה מבנה קטן יחסית. שתי קומות היו למבנה
הזה: בראשונה נבנה בית כנסת ומקווה לגברים. בקומה השנייה נבנה ביתו של
האדמו"ר עצמו. אבל הקהילה התרחבה ובית הכנסת והמקווה היו צרים מלהכיל את הקהל
הרב. המבנה הורחב והשתרע על שטח רחב, וגם נוספה לו עוד קומה אחת. כשגם המבנה הזה
הפך קטן מדיי, החליט האדמו"ר לבנות מבנה נוסף. אישורי הבנייה התקבלו, גם זה
לאחר מאמץ רב. אלא שכאן החלו להתעורר בעיות.
אחרי מספר חודשים ברח הקבלן שהתחיל לבנות את המבנה,
יחד עם סכומי כסף גדולים ששולמו לו מראש. אחרי תקופה מסוימת מונה לגבאי הקהילה אדם
בשם רמי מיכאלי. האיש סייע בגיוס כספים שסייעו להשלים את השלד התחתון של המבנה
החדש. כמו כן הוחל בבניית אולם שמחות בקומה נוספת. הדבר נעשה בלא אישורים מתאימים,
אבל עם הרבה תקווה. אלא שהאישורים לא ניתנו ובנוסף התעוררו תסבוכות משפטיות. כמו
כן הועלו טענות כנגד רמי מיכאלי, שנחשד בכך שעשה שימוש בכספי הצדקה לצרכים אישיים.
הדבר הוביל לתסבוכת משפטית ובהמשך, עזב רמי מיכאלי את הקהילה.
הקמת עמותת ישמח צדיק והאירועים טרם מותו של האדמו"ר
בשנת 2002 הוקמה עמותת "ישמח צדיק".
העמותה הזאת נוהלה מתוך משרדי התלמוד תורה של הקהילה, על ידי המזכיר של התלמוד
תורה. בשנתיים הראשונות לקיומה היא רק צברה כספים, מהוראות קבע של חברי הקהילה. לא
יצאו ממנה כספים לכל מטרה שהיא. בכל חודש זרמו לקופת העמותה כעשרים אלף ₪, שהם קצת
פחות מרבע מיליון שקלים בשנה.
בשנת 2003 נכנס לפעילות הרב משה שיק, בנו של
האדמו"ר. כחלק מהשינויים שהנהיג, הוא הפך את עמותת "ישמח צדיק"
כמנהלת של כל ענייני הקהילה. אלא שהרב משה שיק לא עסק בפועל בפרטים הקטנים. ניהול
העמותה בפועל התבצע על ידי מזכיר שמונה כמנהל כללי על ענייני העמותה, כשבהמשך
התמנה לתפקיד זה מר אבי עמר, שהורחק מהקהילה ממש לפני פטירתו של האדמו"ר. אבי
עמר צבר במשך השנים כוח, ואפילו סוג מסוים של תלות בו מצד הקהילה. היו לו, לאבי
עמר, יכולות ניהוליות טובות. הוא העלה את מחזור הכספים של העמותה במידה ניכרת.
בתקופתו גויסו עובדים נוספים וטלפניות, שסייעו בהגדלת התרומות לעמותה.
בתחילת שנת 2015 ביקר האדמו"ר ביבנאל. במהלך
הביקור הזה נוצר קרע חריף בינו לבין אבי עמר, שניהל את עמותת "ישמח
צדיק". כתוצאה מהעימות הזה ומהקרע שנוצר, הורחק אבי עמר מהקהילה, ממש לפני
פטירתו של האדמו"ר. יום לפני שהאדמו"ר הלך לעולמו, התכנסה האספה הכללית
של העמותה. במהלך הכינוס הזה הוחלף מנכ"ל העמותה כאמור, וכן את כל חברי הוועד
שלה. זאת ועוד – באותו מעמד התקבלה ההתפטרות של שני חברי עמותה, ובמקומם צורפו
אליה שני חברים חדשים. אחד החברים המתפטרים, אגב, היה מר אשר טולדנו. הוא מונה
באותו מעמד למנכ"ל העמותה במקום המנכ"ל המתפטר. שכרו של המנכ"ל
החדש עמד על 25,000 ₪ נטו – שהם כארבעים וחמישה אלף שקלים ברוטו, לחודש.
שינויים בעמותת "ישמח צדיק" לאחר מות
האדמו"ר
אלא שהשינויים בהרכב חברי העמותה והוועד שלה שנערכו
ממש לפני מותו של האדמו"ר, לא היו האחרונים. ביום 13.04.2015, קצת יותר
מחודשיים לאחר שהאדמו"ר הלך לעולמו, התכנסה
האספה הכללית של העמותה. התוצאה של הכינוס הזה היתה מינוי של חמישה חברים
חדשים לעמותה. זאת בנוסף לחברים הקיימים. הפעולה הזאת לא לוותה בשום הסבר על
הנסיבות ועל המטרה שלשמה הם צורפו.
לא חלפו שבועיים, והאספה הכללית של העמותה התכנסה
שוב. הפעם הזאת מונו שמונה חברים חדשים לעמותה, כשאחד מהם מצורף באותה ישיבה לוועד
העמותה. לעומת זאת, הוצאו מהעמותה ארבעה חברים אחרים. זאת בטענה כי החברים הללו
אינם מתגוררים ביבנאל. זה המקום לציין את הדברים הבאים:
- א. בתקנון העמותה אין חובה על החברים להתגורר ביבנאל.
- ב. מעולם לא בוצע כל שינוי בתקנון. בכל ההתכנסויות אומץ התקנון כלשונו.
- ג. הוצאת חברים מהעמותה התבצעה בלא שימוע ובניגוד לתהליך שנקבע בתקנון העמותה.
בתאריך 13.07.2015 נפטר מנכ"ל העמותה שמונה
בישיבה הקודמת, מר אשר טולדנו ז"ל. שבוע בלבד לאחר שנקבע מותו, בתאריך
22.07.2015, התכנסה העמותה בפעם הרביעית. שבעה מחברי העמותה הודיעו באותה הישיבה
על התפטרותם מהעמותה. עם השבעה שהתפטרו נמנו גם שני חברי ועד העמותה. באותה הישיבה מונו שני חברי ועד חדשים – הגברת עינת
ריימונד ומר בועז גרמה. באותה הישיבה פוטרו כל חברי הוועד האחרים שלא התפטרו
בעצמם. ריימונד ובועז גרמה מונו לחברים יחידים והפכו למעשה לוועד של העמותה. למעשה,
הגברת ריימונד השתלטה באופן כמעט מוחלט על פעילות העמותה. מר בועז גרמה, חבר הוועד
השני, מעולם לא שותף בשום החלטה שהיא לאורך כל הזמן הקצר שהוא ממלא את התפקיד.
זה המקום לציין כי הגברת ריימונד נמנתה עם הנשים
שבקרו אצל הרבנית, אשתו של הצדיק מיבנאל, בארה"ב. במהלך אותו ביקור התבקשה
הרבנית לחתום על ויתור למעשה על רכושה בישראל והעברתו לעמותה. המשימה לא הוכתרה
בהצלחה והגברת ריימונד יחד עם שותפתה למסע לארה"ב, גורשו מביתה של הרבנית,
הרבנית ומשפחתה הגישו תלונה במשטרת ניו יורק, והנשים התבקשו שלא להגיע לשם עוד.
סיכום השינויים בעמותה והמסקנות שניתן להסיק מהם
במבט ממעוף הציפור על האירועים, ניתן להבחין בנתונים
הבאים: במשך כל השנים, מאז הקמת עמותת "ישמח צדיק" בשנת 2002, ועד ליום
אחד לפני פטירתו של הצדיק מיבנאל, לא בוצעו כל שינויים בעמותה. עם זאת, החל מיום
אחד לפני פטירת האדמו"ר ועד לסוף חודש יולי 2015, קצת יותר מחמישה חודשים מאז
מותו, בוצעו השינויים הבאים:
- · מנכ"ל העמותה הוחלף פעמיים: פעם אחת לפני מות הרב (05.02.2015) ופעם שנייה בתאריך 22.07.2015.
- · בוצעו שינויים בוועד: בתאריך 05.02.2015 הוחלפו כל חברי הוועד, במקביל להחלפת המנכ"ל. בתאריך 25.04.2015 נוסף חבר חדש לוועד, בלא הסבר מניח את הדעת. בתאריך 22.07.2015 התפטרו שני חברי ועד, ופוטרו כל השאר. (היו אלה, כזכור, אותם החברים שהצטרפו לוועד בתאריך 05.02). באותו מעמד מונו הגברת ריימונד והאדון גרמה לחברי ועד יחידים של העמותה.
- · שינויים בקרב חברי העמותה: בתאריך 05.02.2015 התפטרו שני חברי עמותה. אחר מהם היה מר אשר טולדנו ז"ל, שמונה למנכ"ל העמותה. בתאריך 13.04.2015 מונו בישיבה שנערכה חמישה חברי עמותה חדשים. בתאריך 25.04 הוצאו מהעמותה ארבעה חברים ותיקים, בטענה שאינם מתגוררים ביבנאל. במקומם מונו שמונה חברים נוספים, כשאחד מהממונים החדשים מצורף לוועד העמותה. בתאריך 22.07.2015 נוספו שבעה חברי עמותה חדשים. בסך הכול גדל מספר חברי העמותה בארבעה עשר, כולם מונו בתוך קצת יותר מחמישה חודשים. לעומת זאת, עזבו את העמותה שמונה חברים.
אם עוקבים בתשומת לב אחרי התהליך, ניתן לראות בבירור
את מה שנסתר מהעין לכאורה: השינויים שהוצעו הביאו בסיכומו של עניין לתוצאה אחת –
העברת בעלות על העמותה מחברי עמותה וועד מכהן לידי ועד חדש המונה שני אנשים בלבד,
וחברי עמותה שמרביתם אינם נמנים על החברים המקוריים שלה.
עוד דבר שחשוב לציין כאן, הוא העובדה שהגברת ריימונד
השתלטה למעשה על העמותה עוד לפני שהמנכ"ל, אשר טולדנו, הלך לעולמו. במכתב
שהועבר לחברי הקהילה בשבת שלפני מותו, מציינת הכותבת את המכתב שכתב האדמו"ר
לפני מותו, ובו מינה לכאורה את הכותבים, לפני שני עדים, לדאוג לענייני הקהילה. עוד
נכתב במכתב:
"ולכן באים אנו בבקשה
לציבור היקר... להיות מאוחדים כאיש אחד בלב אחד... אלא על כל תלונה ניתן לפנות
אלינו, ובזכות האחדות נזכה לחזק את קהילתנו הקדושה..."
במכתב הזה נוטלת הכותבת למעשה את סמכות הפיקוח על
העמותה, בעודה מציינת כי עינה פקוחה על כל המתרחש שם, כולל ענייני הכספים. כך, עוד
בטרם נודע דבר מותו של מר טולדנו, הפכה הכותבת לסמכות הפוסקת ולכתובת העיקרית
לפניות.
מעבר לשינויים בהרכב חברי העמותה והוועד, החלה
העמותה לפעול מאז כניסתה של ריימונד לתמונה במטרה לגייס תרומות לצורך הקמת ישיבה. בהרכבה
הקודם העמותה לא פעלה בכיוון זה, כיוון שישנו צו בית משפט האוסר על ביצוע הפרויקט
הזה. גיוס כספים לצורך העניין יש בו משום הונאת התורמים, שאינם מודעים לכך
שמלכתחילה הקמת הישיבה איננה מתאפשרת בעת הזאת.
עמותה מדהימה עוזרת ונותנת המון לציבור ,מה זה השקרים הללו
השבמחק